שכיר - מי שעובד למען אחר תמורת משכורת, ומתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו ובין מעבידו. היותו של אדם במעמד (סטטוס) של עובד מחילה עליו מערכת של זכויות וחובות, בהתאם לדיני העבודה ולהסכמי עבודה החלים עליו.

בחוקי העבודה קיימת אבחנה בין "עובד במשכורת" לבין "עובד בשכר", כדוגמת עובד יומי או שעתי, וזאת לנוכח ההבדלים  בין הזכויות המגיעות לשני סוגי העובדים. עם זאת יצוין, כי בחוקים אין הגדרה מפורשת לשני סוגי העובדים או התייחסות למהות האבחנה ביניהם, למעט הגדרה כללית הקובעת, כי "עובד במשכורת" הינו עובד אשר משכורתו משתלמת על בסיס חודשי. וכי "עובד בשכר" הינו עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס חודשי. הכלל הוא, כי האבחנה בין סוגי העובדים נעשית בהתאם ליחידת הזמן שבעבורה מקבל העובד תשלום כדלקמן: עובד במשכורת – עובד אשר משכורתו משתלמת אחת לחודש, בשעור קבוע, ללא זיקה למספר ימי העבודה שבאותו חודש. עובד בשכר – ( יומי או שעתי), עובד אשר  משכורתו משתלמת בהתאם לשעות או לימים אשר עבד בפועל. השכר עשוי להשתנות מדי חודש בהתאם לשעות  או ימי העבודה שיבצע  העובד בפועל.

עובד עצמאי הוא אדם המתפרנס מפעילות עסקית עצמאית שלו, ולא כשכיר אצל מעביד. אדם יכול להיות עובד שכיר ובמקביל להתפרנס כעצמאי. לעובד העצמאי מעמד מיוחד בהתנהלותו מול רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי.

בחוקי העבודה קיימת אבחנה בין "עובד במשכורת" לבין "עובד בשכר", כדוגמת עובד יומי או שעתי, וזאת לנוכח ההבדלים  בין הזכויות המגיעות לשני סוגי העובדים. עם זאת יצוין, כי בחוקים אין הגדרה מפורשת לשני סוגי העובדים או התייחסות למהות האבחנה ביניהם, למעט הגדרה כללית הקובעת, כי "עובד במשכורת" הינו עובד אשר משכורתו משתלמת על בסיס חודשי. וכי "עובד בשכר" הינו עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס חודשי. הכלל הוא, כי האבחנה בין סוגי העובדים נעשית בהתאם ליחידת הזמן שבעבורה מקבל העובד תשלום כדלקמן: עובד במשכורת – עובד אשר משכורתו משתלמת אחת לחודש, בשעור קבוע, ללא זיקה למספר ימי העבודה שבאותו חודש. עובד בשכר – ( יומי או שעתי), עובד אשר  משכורתו משתלמת בהתאם לשעות או לימים אשר עבד בפועל. השכר עשוי להשתנות מדי חודש בהתאם לשעות  או ימי העבודה שיבצע  העובד בפועל.

עובד זר הינו עובד שאינו תושב או אזרח ישראל, ועובד בתחומי מדינת ישראל.בישראל חל משפט העבודה הישראלי.חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד.הם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל.לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל, ומועסקים על-ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר וכיוצא בזה .מבחינת תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, חלים על עובדים זרים כללים שונים מאשר אלו החלים על תושבי ישראל.

עיקול הוא החרמת רכוש על ידי השלטונות במטרה לגרום להחזרת חוב. צו העיקול ניתן על ידי בית המשפט, והוא נאכף על ידי ההוצאה לפועל. רשויות שלטוניות, כמו רשות המסים או עירייה, רשאיות להוציא צווי עיקול גם ללא צו מיוחד של בית המשפט. לאחר הוצאת הצו ומסירתו לחייב, נרשמים ומסומנים פרטי הרכוש המעוקל, וניתן לחייב פרק זמן מסוים כדי לאפשר לו לסלק את חובו. אם לא פרע את החוב, מוחרם הרכוש ונמסר לזוכה במטרה לממשו. בדרך כלל ניתנת לחייב התראה לפני מתן צו עיקול, אך לעתים קרובות, ומחשש להברחת נכסים, מאפשר בית משפט להוציא צו עיקול במעמד צד אחד (בעל החוב) ובלי שתינתן לחייב אפשרות להתגונן לפני מתן הצו, אלא רק אחריו. העיקול מהווה שלב אחרון בדרכו של הזוכה הפועל להשבת החוב.

אדם אשר המפקיד כספים בקופת הגמל מכונה "עמית", והוא יכול להיות חוסך עצמאי, המצטרף אל קופת הגמל בלי קשר לעבודתו, או עמית שכיר שתשלומיו לקופת הגמל מבוצעים בידי מעסיקו.

עמית מוטב – יחיד ששולמו בעדו סכומים לקופת גמל לקצבה בסכום שלא פחת מ- 16% מהשכר הממוצע במשק

עמית החוסך בקופת גמל באופן עצמאי ללא תשלום מקביל של מעסיק. לחיסכון במעמד זה יכול להצטרף כל אדם, ללא תלות בגילו או בעיסוקו

עמית שכיר - עמית בקופת הגמל אשר מעסיקו משלם עבורו לקופה בגין פיצויים או תגמולים שונים..

רכיב שכר מקובל וחשוב במשכורתם של נציגי מכירות.גובהו של רכיב שכר זה נקבע בהתאם להיקף המכירות אליו הגיע נציג המכירות, ולכן רכיב שכר זה הוא בגדר שכר עידוד אישי.

סכום ביטוח מוקטן בפוליסה כאשר המבוטח מפסיק לשלם את הפרמיה, אך לא משך את הכספים הצבורים בה. סכום זה יצבור רווחים על פי התנאים המוגדרים בפוליסה.

ערך פדיון הוא הסכום שמקבל מבוטח כאשר הוא מחליט להפסיק את תשלומי הפרמיות בפוליסת ביטוח חיים ולמשוך את הכספים שנצברו בה. עם קבלת ערך הפדיון, הפוליסה מתבטלת. ערך הפדיון קטן בהרבה מסך ההפקדות בפוליסה, משום שבשנים הראשונות חלק מהפרמיה מופנה לכיסוי הריסק והוצאות שונות אחרות.

רלוונטי לעניין התחשבנות המס. סכום זה מייצג את הסכום שנצבר במרכיב פיצויי הפיטורים בפוליסה, כולל רווחים שיוחסו (על פי תנאי הפוליסה) למרכיב התגמולים. הערך שיש לרשום בטפסי מערכת הפרישה (טופס 161, טופס 161א וכו') הוא "ערך פדיון הפיצויים למס".

רלוונטי לעניין חבות המעביד וההתחשבנות עם העובד. סכום זה מייצג את הסכום שנצבר במרכיב פיצויי הפיטורים בפוליסה, שאותו רשאי העובד לפדות במקרה פרישה, בכפוף להתחשבנות מס. ערך פדיון פיצויים למעסיק הינו הקובע לעניין חוק פיצויי פיטורים ולצורך החישוב אם על המעביד חלה חובת השלמת פיצויים על פי הוראות חוק פיצויי פיטורים או על פי חוזה העבודה.

בביטוח חיים: סכום הביטוח המוקטן הנשאר בתוקף בפוליסה לביטוח חיים כאשר המבוטח מפסיק לשלם פרמיות, אך אינו מפסיק את הביטוח, כלומר הוא משאיר בחברת הביטוח את סכומי החיסכון שצבר עד אותו מועד, מתוך כוונה לקבלם במועד שנקבע מלכתחילה בפוליסת הביטוח. עובד שהיה מבוטח בביטוח מנהלים ועבר למקום עבודה שבו אינו מקבל הטבה זו, יכול לבחור בסילוק הפוליסה כדרך להימנע מתשלום פרמיות שוטפות.

בביטוח חיים: סכום הביטוח המוקטן הנשאר בתוקף בפוליסה לביטוח חיים כאשר המבוטח מפסיק לשלם פרמיות, אך אינו מפסיק את הביטוח, כלומר הוא משאיר בחברת הביטוח את סכומי החיסכון שצבר עד אותו מועד, מתוך כוונה לקבלם במועד שנקבע מלכתחילה בפוליסת הביטוח. עובד שהיה מבוטח בביטוח מנהלים ועבר למקום עבודה שבו אינו מקבל הטבה זו, יכול לבחור בסילוק הפוליסה כדרך להימנע מתשלום פרמיות שוטפות.

ערעור הוא הליך משפטי, שבמסגרתו אחד הצדדים לדיון (או שני הצדדים), שאינו מסכים עם פסק הדין / גזר הדין או החלטה אחרת, פונה לערכאה גבוהה יותר, על-מנת שתדון פעם נוספת בעניינו, ותשנה את הפסיקה.

עתודות בביטוח חיים משקפות את התחייבות החברה כלפי מבוטחיה הן בתיק משתתף ברווחים והן בתיק מבטיח תשואה. אחזקת עתודות לביטוח חיים נעשית כנגד התחייבויות ביטוחייות של חברת הביטוח. ומדווחים במאזניה. לפי הוראות החוק, חברות הביטוח מחזיקות נכסי ביטוח חיים בנפרד משאר נכסי החברה.