גוף מוסדי הוא גוף שמנהל קופות גמל והשתלמות, פנסיה וחברות ביטוח

גוף מנהל הוא גוף המנהל קופות גמל, כגון: חברות ביטוח, בתי השקעות, קרן פנסיה וכד. בגוף המנהל חייב להיות דירקטוריון, ועדת ביקורת, וועדת השקעות.

סכום קבוע המתווסף לפרמיה של פוליסת ביטוח חיים שמטרתו לכסות הוצאות הכרוכות בטיפול בפוליסה במשך תקופת קיומה.

גיל הזכאות לצורך קבלת פנסיה מקרן פנסיה או ממעסיק, הינו הגיל שבו ניתן לפרוש מעבודה לגמלאות : 67 לגברים ו- 62 לנשים. בגיל 67 (נשים וגברים) המעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש, אך במקרה שעובד מבקש להמשיך ולעבוד מעבר לגיל זה, המעסיק חייב לשקול את בקשתו באופן פרטני. גיל הזכאות ליציאה לפנסיה מוקדמת הוא 60. לקראת שנת 2017 תיבחן העלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 64. גיל הזכאות לצורך קבלת קצבת זקנה מביטוח לאומי, לגברים 67-70 גיל מותנה בהכנסות אחרות, וגיל 70 הזכאות מוחלטת. לנשים גיל פרישה 62 וגיל הזכאות מותנה לפי הטבלה.

הגיל שבו נפתחה למבוטח פוליסה, קרן פנסיה או קופת גמל

הגיל המותנה – הינו הגיל המזכה את האזרח בקצבת זקנה מביטוח לאומי. קבלת קצבת הזקנה בגיל זה מותנית במבחן ההכנסה. גיל פרישה המותנה במבחן הכנסה: 1. לגברים: 67 שנה (עד סוף יוני 2004 - 65 שנה) 2. לנשים: 64 שנה (עד סוף יוני 2004 - 60 שנה) . לעומת הגיל המותנה, ישנו הגיל המוחלט – זהו הגיל המזכה את האזרח בקצבת זקנה ללא מבחן ההכנסות: גבר – גיל 70 , אשה - גיל 70 שנה (עד סוף יוני 2004 - 65 שנה)

גיל פרישה זהו הגיל שהוגדר בחוק ובו העובד/ת חייב / ת לפרוש מעבודתם ולא בדרך של פיטורים. גיל הפרישה לנשים כיום (לפי הקבוע בחוק) עומד על 62 – יעלה בהדרגה לגיל 64 עד שנת 2017. גיל הפרישה לגברים כיום (לפי הקבוע בחוק) עומד על 67 לגבר.

הגיל שבו ניתן לחייב עובד/ת לפרוש מעבודה- 67. מעסיק רשאי להפסיק לבצע הפרשות לביטוח פנסיוני עבור עובד/ת שהגיע/ה לגיל פרישת חובה, רק בתנאי שהעובד/ת מקבל/ת קצבה כלשהי, מלבד קצבאות או גמלאות של המוסד לביטוח לאומי.

טופס גילוי נאות מהווה מסמך המסכם את המלצותיו של סוכן הביטוח או היועץ הפנסיוני, לגבי המוצר הפנסיוני המתאים ביותר ללקוח, מתוך כלל המוצרים הפנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני.

עובד שהגיע לגיל פרישה והתחיל לקבל פנסיה מקרנות הפנסיה או מחברות הביטוח שבהן בוטחו בעת עבודתם או המעסיק. ישנם מקרים של עובדים שפרשו לפנסיה מוקדמת, ומקבלים תשלומי פנסיה מהמעביד עד המועד שבו יהיו זכאים לפנסיה מקרן הפנסיה.

קצבה היא תשלום המשולם בתדירות קבועה, ע"י גורם מבטח, בדרך כלל מדי חודש. ישנם סוגי קצבאות שונים , כגון: קצבת פנסיה, קצבת זקנה מביטוח לאומי, קצבת נכות, קצבת שאירים, דמי אבטלה ועוד

את הגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי ניתן לחלק לשתי קטגוריות: גמלאות יחסיות וגמלאות שאינן יחסיות.
הקבוצה הראשונה קרויה גם גמלאות מחליפות שכר, והן משתלמות למבוטח בתקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד, עקב אירוע מזכה, כתחליף להפסד השכר שנגרם לו.
גמלאות אלה מחושבות באופן יחסי ובהתאם לשכרו או הכנסתו של המבוטח.
על פי רוב מדובר בתשלומים לתקופות קצובות וקצרות, כאשר הבסיס לחישובן הוא שכרו של העובד טרם קרות האירוע המזכה (בדרך-כלל ממוצע של 3 משכורות אחרונות).
בקטגוריה זו נמנות הגמלאות הבאות: דמי לידה, שמירת הריון, דמי אבטלה, דמי פגיעה בעבודה, תאונות אישיות, תגמולי מילואים.

בקרן פנסיה או בתוכנית ביטוח חיים מתקיים איזון אקטוארי כאשר הנכסים הצבורים בקרן והכנסותיה השוטפות די בהם כדי לכסות את ההתחייבויות, הקיימות והצפויות, של הקרן למבוטחיה, בהתאם להנחות אודות תוחלת החיים, שיעור הריבית וכו'. גרעון אקטוארי פירושו שההתחייבויות עולות על הנכסים וההכנסות, כלומר תוך פרק זמן מסוים תגיע הקרן לפשיטת רגל ותחדל לקיים את התחייבויותיה לחבריה. בעקבות גרעון אקטוארי שהעיק על קרנות הפנסיה הוותיקות, החליטה הממשלה, בשנת 1995, לסבסד את קרנות הפנסיה הללו, ולסגור אותן לקליטת חברים חדשים, וכך קמו קרנות הפנסיה החדשות, אשר בדומה לחברות הביטוח, פועלות על בסיס איזון אקטוארי מלא. על מנת לשמור על איזון אקטוארי, נוכח הגורמים שיכולים להשפיע עליו, קרנות הפנסיה יכולות לשנות את זכויות החברים בקרן ואילו לחברות הביטוח אין אפשרות לעשות כן, ועליהם לשמור עתודות מתאימות לשם כיסוי התחיבויותיהן או מלכתחילה להבטיח זכויות "זהירות" יותר מקרנות הפנסיה.